ביקור ראשון

> עיתוי הביקור הראשון אצל רופא שיניים לילדים

העיתוי האופטימלי לביקור הראשון של תינוק ילד לבדיקה במרפאת השיניים לילדים הוא בגיל שנה, כחצי שנה לאחר בקיעת השן הראשונה לחלל הפה.


> מטרות הביקור הראשון אצל רופא שיניים לילדים

מטרת הביקור הראשון במרפאת שיניים לילדים תלויה בגיל הילד. בגיל צעיר מאוד (עד גיל 3 שנים) , כאשר לילד אין יכולת קומוניקטיבית מטרת הביקור הראשון להעריך את בריאות הילד מבחינה סיסטמית ומבחינה דנטלית, ולהדריך את האם בשמירת השיניים של הילדה. בגיל מאוחר יותר כאשר הילד עם יכולות קומוניקטיביות (גיל 3 שנים ומעלה) מטרות הביקור הראשון הן (בנוסף להערכת הבריאות הסיסטמית ) להעריך יכולתו של הילד לשתף פעולה בטיפול שיניים (מניעתי או אופרטיבי), להפחית את רמת החרדה של הילד ע"י הכרת המרפאה באופן ידידותי, לוודא שהילד מנהל אורח חיים המאפשר בריאות שיניים טובה, להעריך את רמת הסיכון של הילד לחלות במחלות הדנטליות ולבנות תוכנית טיפול המתאימה ליכולתו הרגשית של הילד ולמצבו הדנטלי.

לאור זאת הגיל שבו מומלץ להדריך את האם בשמירת השיניים של ילדה הוא כבר עם בקיעת השן הראשונה וזאת על מנת למנוע התפתחות הרגלים מזיקים לשיניים וכמובן למנוע מחלות דנטליות. דיאטה קריוגנית מתבססת כבר בגיל 12 חודשים. צריכה תכופה מבקבוק בלילה, והנקה לפי דרישה קשורים עם עששת הילדות. לפי הAAPD – הבדיקה הראשונה של הילד במרפאת השיניים צריכה להיות עם בקיעת השן הראשונה ולא יאוחר מגיל שנה. זאת כדי לעקוב אחר המנשך ולזהות צורך בטיפול שעלולים להחמיר מאוד עם הזמן ולהיעשות הרבה יותר יקרים.

יש להדריך את ההורים כיצד לשמור על שיני ילדיהם הן מבחינת צחצוח שיניים, הן מבחינת תזונה נכונה והן מבחינת הרגלים עוד לפני בקיעת השן הראשונה בערך בגיל חצי שנה. במידה וההורים קיבלו בעבר הדרכה כיצד לשמור על שיני ילדים, והם אכן מקפידים נכון על גהות הפה של התינוק ניתן לדחות את הבדיקה הדנטלית הראשונה עד לגיל שנתיים. אולם במידה וההורים אינם מקפידים (לא מצחצחים שיניים ו/או נותנים לילד לישון עם בקבוק המכיל שתייה ממותקת) יש לבדוק את הילד חצי שנה לאחר בקיעת השן הראשונה.


> ביקור ראשון של ילד במרפאה יכלול את כל הבאים:

1. הכרת מרפאת השיניים לילד

2. אנמנזה כללית ודנטלית -
 

• תשאול לגבי מצב הבריאות הכללית של הילד, כולל מחלות,נטילת תרופות, ניתוחים ואשפוזים כיום ובעבר

• תשאול לגבי כאב

• תשאול לגבי הפרעות התפתחות/ בקיעת שיניים אצל הילד ובמשפחה

• תשאול לגבי מצב עששת במשפחה

• תשאול ובדיקה לגבי הרגלים (מציצת מוצץ/אצבע, דחיפת לשון וכו')

3. בדיקת הרגלי תזונה. הרגלי צריכת שתייה ממותקת במהלך היום ולפני השינה / בלילה, יש להדגיש להורים שגם הנקה הניתנת לא בזמני הארוחה עלולה לגרום להתפתחות עששת, שכן חלב אם מכיל כ7% סוכר חלב (לקטוז). תוספת של סוכר לחלב מגדילה משמעותית את הסיכון של הילד לפתח עששת.

4. הסבר על חשיבות הפלואוריד במי השתייה

5. בדיקה אקסטרה-אוראלית (הסתכלות, מישוש בלוטות לימפה, שרירים, תפקוד TMJ)

6. בדיקה אינטרה-אורלית
 

• בדיקת סגר

• בדיקת רקמות רכות

• הערכת גיל דנטלי

• חבלה

• עששת

7. בדיקת הרגלי היגיינת הפה ומצב החניכיים (רובד אבנית). הדרכה ראשונית בנושא היגיינת הפה (בבדיקה 
ראשונית), או בדיקת השמירה על היגיינה אורלית ומצב החניכיים (בביקורת תקופתיות)

8. הערכת דרגת הסיכון של הילד לפתח עששת - 
מס מוקדי עששת פעילים, רמת ההגיינה האורלית, תדירות צריכת פחמימות בין הארוחות, שימוש בתכשירים המכילים פלואוריד, גנטיקה משפחתית, מוטיבציה של ההורים להיענות להדרכה המקצועית הניתנת במרפאה.

9. הערכת מידת יכולת הילד לשתף פעולה בזמן טיפול שיניים

10. ביצוע צילומי נשך ופריאפיקליים לפי שיקול דעת קליני.

11. לא מומלץ לבצע טיפול כבר בביקור הראשון, אלא אם הילד סובל מכאב שיניים והטיפול לא סובל דיחוי.