Question 1

שן קדמית קבועה בקעה והשן החלבית לא נשרה עדיין. מה עושים?

Accepted Answer

יש הבדל עקרוני בהתייחסות למצב זה בלסת העליונה ובתחתונה.

בלסת התחתונה, כאשר השן הקבועה בוקעת מאחורי (פנימה) השן הנשירה, מומלץ לנדנד את השן הנשירה ולזרז את נשירתה. בדרך כלל השן הנשירה תנשור והשן הקבועה תבקע למקומה הנכון בקשת. מיקום השן על פני הקשת יקבע במקום שבו יהיה שווי משקל של הכוחות של הלשון הדוחפות החוצה ושל השפה שדוחפת פנימה. במחקר קליני שבוצע בקרב כ- 900 ילדים, מצאו שבגיל 9 כמעט בכל הילדים השן הנשירה נשרה והקבועה זזה למקומה הנכון בקשת. במקרה שבו השן הנשירה יציבה מאוד והשן הקבועה לקראת סיום הבקיעה, ניתן לשקול לעקור את השן הנשירה.
 
בלסת העליונה, במקרה והשן הקבועה בקעה מאחורי השן הנשירה , הטיפול תלוי המקום המדויק של השן הקבועה שבקעה. במידה והשן נמצאת מאחורי השן החותכת התחתונה (כאשר הפה סגור) יש לעקור מיד את השן הנשירה ולאפשר לשן הקבועה לזוז החוצה תוך כדי הבקיעה. במידה והשן הנשירה לא תעקר מיד, יש סכנה שהחותכת התחתונה לא תאפשר לשן הקבועה לבקוע למקומה. במידה והשן הקבועה שבקעה נמצאת קדמית לשן החותכת התחתונה, אין צורך בטיפול.

Question 2

מתי יש להחליף מברשת שיניים?

Accepted Answer

מומלץ להחליף מברשת שיניים מידי 3-6 חודשים, ובעיקר כאשר הסיבים של המברשת איבדו את צורתם ונשארו כפופים לאחר השימוש. בנוסף, כדאי לחטא את מברשת השיניים לאחר כל צחצוח כאשר הילד חולה בדלקת גרון או שפעת. את המברשת ניתן לחטא ע"י כך שטובלים את ראש המברשת בתמיסה לשטיפת פה המכילה כלורהקסידין 0.2% למשך דקה.

Question 3

מאיזה גיל יש להתחיל לצחצח לילד את השיניים?

Accepted Answer

יש לצחצח שיניים החל מהרגע שהשן הראשונה בוקעת לפה.

Question 4

עד איזה גיל יש לצחצח לילד את השיניים?

Accepted Answer

יש לצחצח את שיני הילד עד אשר הילד מראה יכולת לצחצח את שיניו ביעילות. בממוצע בגיל 7 שנים. למרות האמור לעיל, חשוב לוודא שהילד אכן מסוגל לצחצח את שיניו לפני שמעבירים אליו את אחריות הצחצוח.

Question 5

באיזה גיל יש לגשת לרופא שיניים לבדיקה ראשונה?

Accepted Answer

אנו ממליצים לקבל הדרכה כיצד לשמור על שיני הילד כבר עם בקיעת השן הראשונה לחלל הפה. רופא השיניים לילדים ייתן הסבר לגבי מניעת עששת, לגבי צחצוח השיניים לילד, בחירת המשחה, הדרכה לגבי תזונה נכונה וכו. הואיל והזמן הממוצע של התפתחות עששת היא כחצי שנה מומלץ להגיע לביקורות סדירות מידי חצי שנה. במידה וההורים קיבלו הדרכה בעבר, ומיישמים את ההנחיות, ניתן להגיע לבדיקה ראשונה לא יאוחר מגיל שנה.

Question 6

הילד שלי מסרב לקבל טיפול, מה לעשות?"

Accepted Answer

יש לפנות לבדיקה וטיפול אצל רופא שיניים המומחה לרפואת שיניים לילדים. רופא מומחה למד שיטות התנהגותיות רבות העוזרות לו ליצור קשר עם הילד ולטפל בו באופן ידידותי. (ראה מי הוא רופא מומחה).

Question 7

הילד שלי שבר שן קדמית, מה לעשות?"

Accepted Answer

יש לפנות מיד לרופא שיניים לילדים, על מנת לוודא את היקף החבלה ולקבל טיפול ומעקב נאותים. חבלה בשן נשירה עלולה לגרום להפרעה בהתפתחות השן הקבועה. לעיתים ההפרעה בהתפתחות נובעת בשל התפתחות זיהום בשן הנשירה אפילו שנים לאחר החבלה. אי לכך, כל שן שנחבלה חייבת להיות תחת ביקורת תקופתית של רופא שיניים לילדים לוודא שלא התפתח זיהום, ובמקרה שהתפתח זיהום לטפל בו מיידית. לאחר שבר בשן קדמית קבועה, יש סכנה להתפתחות נמק וזיהום במוך השן. שיחזור מיידי של השן מקטינה משמעותית את הסיכוי להתפתחות סיבוכים. טיפול מוקדם בסיבוכים מגדיל את הסיכוי להצלחת הטיפול.

Question 8

מדוע יש לטפל בשיני חלב, הרי הן ממילא נושרות?"

Accepted Answer

שיני החלב בוקעות לפה החל מגיל חצי שנה עד גיל שלוש. נשירת השיניים הנשירות מתחילה החל מגיל 5 שנים ומסתיימת בגיל 13 לערך. תפקידי שיני החלב:

• שמירת מקום בקשת לשיניים הקבועות – עקירה מוקדמת של שן נשירה גורמת לאיבוד מקום ועלולה לגרום לצורך בעקירת שן קבועה.
• תפקוד וגדילה – שיניים נשירות בריאות מאפשרות לילד ללעוס ולאכול באופן סדיר. ילד עם כאבי שיניים לא מסוגל לאכול כראוי.
• מניעת זיהומים - שיניים נשירות לא מטופלות עלולות לפתח זיהומים שעלולים להתפשט לפנים ואף למוח.
• יופי - במידה ולא מטפלים בשיניים, השיניים נהרסות , ויש לעיתים צורך לעקור אותן.

Question 9

האם באמת ממתקים מזיקים לשיניים?

Accepted Answer

אוכל המכיל פחמימות כגון: לחם, אורז תפוח אדמה , סוכרים עלולים להזיק לשיניים. אוכל הנדבק לשיניים גורם נזק גדול יותר מאוכל שלא נדבק. קורנפלקס ו"כריות" הם דוגמה לאוכל שנדבק על השיניים ולכן גורם נזק רב. על מנת למנוע את הנזק של אוכל הנדבק לשיניים יש להסיר את שאריות האוכל מהשיניים מיד לאחר סיום הארוחה.

Question 10

האם “ויטמינציק” או מים בטעמים בריאים לשיניים?

Accepted Answer

ויטמינציק הינו מיץ ממותק לכל דבר, ולכן לא מומלץ לתת אותו לילד בין הארוחות. ככלל, אין מניעה לתת לילד לשתות מיץ ממותק, פרות וכו בזמן הארוחה. אולם, בין הארוחות מומלץ לתת לילד לשתות רק מים. משקאות דיאט אינם גורמים לעששת באם ניתנים בין הארוחות. אולם, חלק מהמשקאות הללו, ובמיוחד אלה המוגזים ואלו המבוססים על פרות הדר הינם חומציים ולכן עלולים להמיס את זגוגית השן , ולכן גם הם לא מומלצים לשתייה בין הארוחות.

Question 11

אם אצחצח אחרי כל אכילה, אוכל לאכול בלי הגבלה?"

Accepted Answer

שניות מעטות לאחר הארוחה חל נזק מיקרוסקופי בשיניים. במיקרוסקופ השן נראית עם חורים קטנים כמו במסננת. תיקון הנזק הזה מתבצע ע"י הרוק והוא אורך כשעתיים. במידה ומצחצחים שיניים מיד לאחר הארוחה, לא מבטלים את הנזק. אי לכך, לא ניתן להרבות באכילה גם אם מצחצחים שיניים מיד לאחר הארוחה.

Question 12

הילד לא רוצה לצחצח שיניים - איך אשכנע אותו?

Accepted Answer

חשוב מאוד להפוך את פעולת צחצוח השיניים לילד לחוויה חיובית. יש לוודא שטעם המשחה ערב לחיכו של הילד. אין לפתוח את פיו בחוזקה. ניתן לשים ידית עבה מגומי (של מברשת שיניים) ולתת לילד להישען על הידית בזמן הצחצוח. יש להבריש בעדינות את השיניים והחניכיים, במיוחד בהתחלה, על מנת להרגיל את הילד שהפעולה אינה כואבת אלא נעימה.

Question 13

מתי יש לנקות לילד את השיניים בחוט?

Accepted Answer

צחצוח שיניים על ידי מברשת שיניים אינו מנקה את הרובד שנמצא בין השיניים. אי לכך, יש לנקות שיניים בחוט מאותו רגע שיש נקודות מגע בין השיניים, אפילו בגיל שנתיים. ניתן להיעזר במחזיק חוט דנטלי.

Question 14

מה תכיפות הביקורים המומלצת אצל רופא שיניים לילדים?

Accepted Answer

לילד ללא בעיה מיוחדת מומלץ לבקר במרפאת השיניים מידי חצי שנה. במידה והילד בסיכון גבוה להתפתחות עששת, ניתן לבקר במרפאה בתכיפות גבוהה יותר על מנת לקבל טיפולים מניעתיים נוספים.

Question 15

איך אוודא שהילד אכן מצחצח נכון את שיניו?

Accepted Answer

על מנת לוודא שהילד מצחצח באופן יעיל את שיניו, יש להסתכל עליו בזמן צחצוח השיניים ולוודא שהוא אכן עובר בצורה מסודרת על כל קבוצות השיניים בקשת ונשאר לשפשף כל קבוצת שיניים במשך 8-10 שניות. בנוסף, ניתן להיעזר בתמיסת המחשה (צבע אדום) הצובעת את הרובד שלא סולק.

Question 16

איך להתאים משחת שיניים לילד?

Accepted Answer

על מנת לבחור משחת שיניים לילד יש להתחשב בשני גורמים עיקריים:
א. טעם המשחה- חשוב שהילד יואה את טעם המשחה אחרת הוא לא ירצה לצחצח שיניים
ב. גורם חשוב נוסף בבחירת משחת השיניים לילד הוא ריכוז הפלואוריד במשחה. את ריכוז הפלואוריד יש להתאים לפי גיל הילד. בגיל 0-6 אנו ממליצים על ריכוז 1000 ppm פלואוריד, מעל גיל 6 שנים משחת שיניים בריכוז ppm 1500 -1400- פלואוריד. חשוב לציין שכמות ההגנה של השן מפני עששת גדלה ביחס ישר להגדלה בריכוז הפלואוריד במשחה. ריכוז הפלואוריד במשחת השיניים מצויין בכל משחת שיניים על האריזה.

Question 17

מהי אירוזיה דנטלית?

Accepted Answer

ארוזיה זהו תהליך המתאר איבוד פרוגרסיביובלתי הפיךשל הרקמות הקשות של השן כתוצאה מתהליך כימי של המסת האמייל ע"י חומצות שמקורם אינוחיידקי הרובד ולכן התהליך לא קשור לעששת. שכיחות התופעה עולה עם השנים ומחמירה בנוכחות שחיקת שיניים. בנוסף, ההגדלה בצריכה של מזונות ושתייה המכילים חומצה בילדים (כגון: שתייה מוגזת, מיץ פירות טבעי , יין לבן ותה צמחים שחור, פירות טריים במיוחד פרי הדר, ענבים, תפוחי עץ חמוצים, פירות יבשים, רטבים כגון: קטשופ, או ויניגרט, חטיפים כגון: crispsמלוחים או בטעם חומץ,ירקות מוחמצים בחומץ) מגדילה את הסיכון לארוזיה.

בזמן החשיפה לחומצה, יש ריכוך של האמייל בעובי של 2-5 מיקרון. אם האמייל המרוכך אינועובר הקשיה מחדש ע"י רוק ו/או שטיפות פלואוריד הוא עלול להישחק בקלות גבוה יותר ע"י חשיפה לכוחות מכאניים אברזיביים (צחצוח שיניים או שחיקת שיניים) או לעבור המסה נוספת ואז מתקבל איבוד אי תמידי של האמייל.

ההתבטאות הקלינית של ארוזיה בשיניים מתבטאת באמייל דק המאפשר את השתקפות הדנטין (השכבה הפנימית יותר) דרכוץ כתוצאה מכך, השן נראית צהובה יותר. בשלבים מתקדמים יותר, מופיעים שברים קטנים בקצוות השיניים החותכות והשיניים נראות קצרות יותר.
הטיפול כולל הקטנת החשיפה לחומצה , שימוש בתכשירים להקשיית האמייל. לא מומלץ לצחצח שיניים כשעה לאחר חשיפה לחומצה. ניתן לבצע שטיפות פה המכילות פלואוריד, ניתן גם להניח גם מוס, ולצחצח את השיניים במשחת שיניים עם מקדם שחיקה נמוך (משחה לשיניים רגישות).

Question 18

מה זה Molar Incisor Hypomineralization -MIH?

Accepted Answer

פגם התפתחותי איכותי באמייל המתבטא בכתם אטום על אמייל השן. הפגם מופיע בלפחות טוחנת קבועה אחת ועד 4 טוחנות קבועות ראשונות עם או ללא החותכות. צבע הפגם מצביע על מידת חוזקו של האמייל: אמייל עם כתמים בצבע לבן או צהוב בהיר חזק יותר ועמיד יותר לכוחות לעיסים בהשוואה לאמייל עם פגמים בצבע צהוב כהה או חום. לכן, אמייל עם פגמים צהובים כהים עלול להישבר לאחר בקיעת השן לחלל הפה. אולם, מסתבר שגם האמייל הנראה תקין בהיקף הנגע מכיל פחות מינרלים, ולכן חלש יותר בהשוואה לאמייל בריא. מכאן, שכל הכותרת מושפעת במידה מסוימת.

חומרת התופעה משתנה בין חולים וגם בין השיניים באותו פה (לא כל הטוחנות נפגעות באותה מידה). חומרת הנגעים נמצאה קשורה למספר השיניים המעורבות. הפגמים בחותכות בד"כ קלים מהפגמים בטוחנות. ככל שיש יותר טוחנות מעורבות, ישנו יותר סיכוי לראות פגמים בחותכות.

שכיחות התופעה בעולם נעה בין 2.4%- 44% . בארץ, שכיחות התופעה לא נבדקה עדיין.
כיום אין מספיק הוכחות מדעיות על מנת לקבוע אטיולוגיה/יות ל MIH. מכל מקום כנראה שMIHלא נגרם בשל גורם אחד ספציפי. יש כנראה תפקיד למחלות סיסטמיות המתפתחות בסביבות הלידה כגון:אסטמה, דלקת ריאות, דלקת בדרכי הנשימה העליונות, דלקת באוזן התיכונה, אנטיביוטיקה, טוקסינים בחלב אם, דלקת שקדים וניתוח להוצאת שקדים, מחלות ילדות המלוות בפריחה, חום ואבעבועות. קשה מאוד לקבוע מה המשקל של כל מחלה שכן כל הפרעה יכולה להופיע מספר פעמים בילדות. כנראה שלגורמים סביבתיים ספציפיים יש גם משקל בנוסף למחלות סיסטמיות. כיום לא ברור מה המשקל הגנטי של התופעה.
מבחינה קלינית השיניים הפגועות רגישות מאוד לשינויי טמפרטורה גם כאשר האמייל נראה שלם ובמיוחד בשנה הראשונה לבקיעת השן. בשל הרגישות, הילדים נמנעים מלצחצח את השיניים הפגועות, ולכן הרובד מצטבר וגורם להתפתחות מהירה של עששת עם חומרה גבוהה. בנוסף לכך, האמייל הפגום נשבר לאחר חשיפה לכוחות לעיסיים , נחשף דנטין (הרקמה הפנימית יותר) , מה שמאפשר לחיידקים לחדור למוך השן. החיידקים גורמים לדלקת כרונית במוך השן, ובכך עולה הרגישות לקור, חום, לעיסה ולצחצוח שיניים. זה מוביל בהמשך להגברת הקושי לשמירת ההיגיינה האורלית, הצטברות גבוהה יותר של רובד, התפתחות מהירה של עששת- חומרה גבוהה, שכיחות גבוה של ביצוע שחזורים חוזרים.

ילדים עם MIH מקבלים יותר טיפולי שיניים מילדים ללא MIH. ילדים בגיל 9 שנים עם MIH קיבלו פי 10 יותר טיפולים בהשוואה לשיניים ללא MIH, וכל שן נגועה טופלה בממוצע פעמיים. לכן, MIH הינו גורם להכללת המטופל בסיכון גבוהה להתפתחות עששת למרות שבשאר השיניים יש תחלואה נמוכה לעששת. ילדים אלו זקוקים למעקב צמוד, ולביקורת תכופות אצל רופא שיניים יותר מילד רגיל.

תופעה נלווית נוספת בילדים הללו היא הקושי להרדים את השיניים הללו בזמן טיפול שיניים. לכן, בילדים אלו יש חרדה גבוהה יותר מפני טיפול שיניים ויותר הפרעות התנהגותיות בזמן הטיפול.

ב71.6% מהילדים הסובלים מMIH יש גם פגיעה בחותכות.למטופלים אלו יש בעיה אסתטית. האופציות הטיפוליות בשיניים הללו כוללות: הלבנה, מיקרואברזיה , שילוב של הלבנה ומיקרואברזיה, שחזור ע"י חומרים מרוכבים, Veneers וכתרי חרסינה. הלבנה לשיניים צעירות עלולה לגרום לרגישות, לגירוי חניכיים ולשינוי בשטח פני האמייל.

Question 19

מהו איטום חריצים ומתי צריך אותו?

Accepted Answer

על החלק הלעיסי של חלק מהשיניים האחוריות ישנם חריצים עמוקים. האוכל והחיידקים חודרים לחריצים הללו אולם סיבי מברשת השיניים לא מגיעים לתחתית החריץ, ולכן, לא יכולים לנקות אותם. בנוסף לכך, גם הרוק שתפקידו להגן על השן אינו נכנס לחריצים הללו. כתוצאה מכך, 60-90% ממוקדי העששת בילדים מתפתחים בחריצים הללו. אחת הדרכים למנוע את העששת בחריצים הללו היא אטימת חריצים. חשוב לבצע את האטימות מיד לאחר בקיעת השן.

אטימת חריצים זהו חומר פלסטי לבן המודבק על פני החריצים ומטרתו למנוע את חדירת החיידקים והאוכל לחריצים. קישור החומר הפלסטי לשן נעשה ע"י חספוס שטח השן ע"י חומצה. האטימה מונעת במאת האחוזים את התפתחות העששת בחריצים כל עוד האטימה נמצאת בשלמותה על השן. לצערנו, האטימות עלולות להישבר או ליפול בשלמותן, ולכן חשוב מאוד לבדוק אותן מידי חצי שנה ולהשלימן לפי הצורך.

מחקרים קליניים הראו שלאחר שנה 94% מהאטימות נמצאו במקומם. והיעילות במניעת עששת הייתה 80-96% בתלות עם המצאות האיטום על פני השן. לאחר 7-10- שנים נמצאה יעילות של 60% יעילות במניעת עששת . לאחר 15 שנה, הסיכון לעששת בטוחנת ראשונה קבועה שלא קיבלה איטום גדול פי 7.5 משן שעברה איטוםולאחר 20 שנה, 65% מהאטימות נמצאו על פני השן ו22% מהאטימות נמצאו בחלקן אולם ללא התפתחות של עששת על פני השן.

Question 20

בשביל מה צריך ביקורות תקופתיות במרפאת השיניים?

Accepted Answer

יש לגשת לבדיקות תקופתיות במרפאת השיניים מידי 3-6 חודשים. תלוי ברמת הסיכון של הילד לפתח עששת. הביקורות התקופתיות חשובות ביותר בשל מספר סיבות:

א. על מנת לאבחן מוקדם ככל האפשר מוקדי עששת התחלתיים ולטפל בהם. טיפול מוקדם לא רק מונע את ההתפשטות של העששת ואת ההרס המוגדל של השן בה נמצאה העששת, אלא גם מונע את התפשטות החיידקים דרך הרוק לכל השיניים . בכך, למעשה נמנעים חורים חדשים רבים בכל השיניים.

ב. על מנת לבדוק את שלמות אטימות החריצים בשיניים. שכן, אטימה שנפלה, חושפת את השן לסכנת התפתחות עששת.

ג. על מנת לאפשר ולהניח ג'ל פלואוריד על השיניים לטיפול בחורים קטנים במיוחד ולמנוע התפתחות עששת.

ד. על מנת לעקוב אחר הרגליי ההיגיינה והדיאטה של הילד ולנסות לשפרן במידת הצורך.

Question 21

מהו מבנה השן?

Accepted Answer

השן בנויה מכותרת (החלק הבולט מהחניכיים) ומשורש (החלק המעגן את השן בתוך עצם המכתשית). הכותרת בנויה מזגוגית (אמייל) בחלק החיצוני של השן. הזגוגית קשה מאוד ומכילה בעיקר מינרלים ומונעת מעבר של רוב הגירויים לחלל המוך. מתחת לזגוגית, נמצאת שכבת השנהב (דנטין) הבנויה מחומר הרבה פחות מסוייד ומצינוריות רבות המעבירות גירויים מחלל הפה למוך. רקמה זאת מעבירה למוך השן גירויים רבים כגון: חום, קור, חומצה וכו. במרכז השן נמצא מוך השן (בעגת העם העצבים) המכיל בעיקר כלי דם ועצבים.
את השנהב הנמצא בשורש השן מכסה צמנטום המחובר לליגמנט הפריודונטלי אשר מאפשר את קישור השורש לעצם.

Question 22

מהי הצביעה שחורה על פני השן?

Accepted Answer

ישנם ילדים הסובלים מצביעה שחורה על פני השן. הצביעה נובעת מהימצאותם של חיידקיםעל שטח פני השן המפרישים צבע שחור. גם לאחר שמסירים את הצביעה, היא חוזרת תוך זמן מס קטן של חודשים. הצביעה נעלמת עם סיום החלפת המשנן הנשיר במשנן הקבוע. ההעלמות של הצביעה נובעת משינוי הפלורה הבקטריאלית בפה עם הגיל, והחיידקים הגורמים לצביעה הם בין הראשונים להיעלם. הצביעה אינה מעידה על נטייה או אי נטייה של הילד לפתח עששת ( חורים) בשיניים.

Question 23

מדוע לא לעקור שיניים קבועות הרוסות?

Accepted Answer

עקירת שיניים גורמת לתזוזה והטיה של שיניים סמוכות, מצב המפריע להעברה נכונה של כוחות הלעיסה, נטייה גדולה יותר לפתח מחלת חניכיים ואיבוד עצם ולהתפתחות הפרעות סיגריות. מכל מקום, במידה וחייבים לעקור שן, יש להתייעץ עם רופא אורתודנט, על מנת למנוע את ההתפתחות של הסיבוכים הללו.

Question 24

לבני כתמים לבנים צהובים על השן. מה עושים?

Accepted Answer

לעתים הפרעות התפתחותיות, חבלות בשיניים הנשירות או מחלות סיסטמיות בגיל הרך עלולות לגרום לשינוי בצבע השן. ניתן להסיר את הכתמים הללו ע"י תהליך הנקרא "מיקרואברזיה" הכולל הנחת חומצה על פני השן בשילוב עם הפעלת לחץ. ברוב המקרים תופעת הלואי היחידה היא הורדה מינימאלית מעובי האמייל (זגוגית). להפחתה זאת אין כל משמעות קלינית. אולם, לעתים עומק החלק הפגום עמוק מאוד, והתהליך גורם להמסה משמעותית של האמייל במקום של הפגם, דבר המחייב גם השלמת השן ע"י חומר פלסטי. מכל מקום טיפול זה עדיף עשרת מונים מהנחת כתר.

Question 25

מדוע לטפל בשן נשירה ולא לעקור אותה?

Accepted Answer

עקירת שן נשירה עלולה לגרום להטיית השיניים הסמוכות ולסגירת הרווח המיועד לבקיעת השיניים מתחתן. ככל שהעקירה מתבצעת מוקדם יותר, יש סיכון גבוהה יותר להתפתחות סיבוך זה, מה שעלול להוביל לעקירת שן קבועה בשל חוסר מקום לבקיעת השן.עקירת שן בגיל מוקדם מובילה לעתים קרובות לצורך בטיפול אורתודנטי בגיל מבוגר יותר.

Question 26

לבני בקעו שיניים חותכות קבועות לא יפות, מה לעשות?"

Accepted Answer

בגיל 7-9 שנים כאשר החותכות המרכזיות הקבועות בוקעות, הן נראות גדולות מאוד יחסית לגודל קשת השיניים של הילד, עם רווחים גדולים וצבע השיניים נראה צהוב יותר מהשיניים הסמוכות.
הסיבות לכך הם: השיניים ,בניגוד לשאר האיברים בגוף, אינם גדלים עם הגיל, והן בוקעות לחלל הפה בגודלן הסופי. בגיל הבקיעה, הלסת לא גדלה מספיק, ולכן השיניים נראות גדולות מידי יחסית ללסת. אולם כאשר הלסת תגדל למימדיה הסופיים השיניים תיראנה בגודל תקין.
צבע השיניים נראה צהוב משום שהשיניים נמצאות סמוך מאוד לשיניים החלביות (נשירות) שצבען הוא לבן (כשמן). אולם כאשר כל השיניים הנשירות בוקעות, צבע השיניים הקבועות נראה תקין. הרווחים בין השיניים החותכות המרכזיות נובע מהעובדה שהשיניים הקבועות הסמוכות להן (הנמצאות בתוך הלסת אך עדיין לא בקעו) לוחצות על קצה השורשים כך שכותרות השיניים נעות החוצה. עם בקיעת השיניים הסמוכות, הרווחים הללו נסגרים באופן טבעי ללא כל טיפול. שלב זה נקרא בעגה המקצועית: שלב הברווזון המכוער.

Question 27

מתי יש צורך במגן פה?

Accepted Answer

במצב שבו השפה התחתונה נכנסת מתחת לחותכות העליונות, יש סכנה הגדולה פי 3 לשבירת השיניים בעת חבלה. אי לכך מומלץ להתחיל מוקדם ככל האפשר בטיפול אורתודונטי ויש ללבוש מגן פה בזמן פעילות ספורטיבית שבה יש סיכון בקבלת מכה בשיניים (כדורסל, אגרוף, פוטבול וכו).

Question 28

צפיפות בשיניים הקדמיות הקבועות. מה ההשלכות?

Accepted Answer

לרוב הילדים בגילאי 6-9 שנים יש צפיפות קדמית תחתונה. אולם אם הצפיפות גדולה מאוד, יש להתייעץ עם הרופא האורטודנט ולשקול האם כדאי ליזום עקירת הניבים הנשירים.

Question 29

מהי מחלת חניכיים, וכיצד ניתן למנוע אותה?"

Accepted Answer

מחלת חניכיים היא מחלה הנגרמת מהצטברות של רובד חיידקים ואבנית על פני השן. עם הזמן, החיידקים והאבנית גורמים לספיגה של העצם המכתשית המעגנת את השורשים המלווים לעיתים ביצירת כיסים בין החניכיים לשן. המחלה לא גורמת לכאבים. במצב קל המחלה מתבטאת בעיקר בהופעת דימומים בזמן צחצוח שיניים או אכילת מזון קשה ,ו/או בנפיחות החניכיים המלווה באודם. במצב קשה יותר המחלה מתבטאת בנסיגת החניכיים כלפי השורש, בהארכת הכותרת ולעיתים גם בריח רע מהפה. הטיפול האופטימלי למניעת המחלה ולטיפול במחלה בשלביה הראשונים הוא ניקוי שיניים יעיל ע"י מברשת וחוט דנטלי. במקרים קשים יש לעתים צורך בביצוע ניתוח חניכיים- בעיקר כדי לעזור למטופל לנקות את שיניו באופן יעיל.

Question 30

מה עושים עם שיניים בולטות?

Accepted Answer

במצב שבו השפה התחתונה נכנסת מתחת לחותכות העליונות, יש סכנה הגדולה פי 3 לשבירת השיניים בעת חבלה. אי לכך מומלץ להתחיל מוקדם ככל האפשר בטיפול אורתודונטי ויש ללבוש מגן פה בזמן פעילות ספורטיבית שבה יש סיכון לקבלת מכה בשיניים (כדור סל, אגרף, פוטבול וכו).

שאלות נפוצות