הנחיות לאחר חבלה

רקע
רוב החבלות במשנן הנשיר מתרחשים בגיל 2-3 שנים, כאשר הילד מתחיל ללכת אך עדיין אין לו יכולת קואורדינציה מלאה. לעומת זאת הסיבות השכיחות לחבלה במשנן הקבוע הן נפילות, תאונות דרכים, אלימות וספורט. יש להמליץ על מגן שיניים בפעילויות ספורט עם מגע פיזי בין השחקנים.
ניתן לשפר מאוד את תוצאות החבלה ע"י מתן עזרה ראשונה נאותה ע"י הציבור, ו/או הפנייה מיידית למוקד עזרה ראשונה.


התוויות למניעת חבלות הקשורות לפעילות ספורטיבית (AAPD)
רופא השיניים צריך להיות פעיל בחינוך הציבור לשימוש באמצעי הגנה מפני חבלות ובמניעתן
המניעה צריכה להתחיל כבר בגיל בית הספר היסודי, תיכון ובקבוצות ספורט של מבוגרים שבהם יש קרב מגע. יש לחייב שימוש של מגן פה המותאם אישית לכל ילד. רופא השיניים צריך להיות אחראי לספק לילד את מגן הפה.


בדיקה ואבחנה לאחר חבלה
חשוב לבדוק כל ילד מיד לאחר החבלה בשיניו. יעילות הטיפול בחבלה קשורה עם אבחנה נכונה של היקף החבלה, אבחנה נכונה של סוג החבלה בשיניים, ברקמות התומכות ובאיברים נוספים. לכן הבדיקה תכלול את המשתנים שלהלן:

א. ההיסטוריה של החבלה, נסיבותיה, צורת החבלה והתנהגות הילד ו/או ההורה חשובים באבחנה שבין ילד נחבל לילד מוכה.

ב. בדיקה סיסטמתית לכל ילד נחבל. הבדיקה לאחר חבלה כוללת:

אנמנזה רפואית ודנטלית, בדיקה קלינית ורנטגנית. מספר הצילומים לפי חומרת החבלה ולפי הממצאים בצילום הראשון, בדיקות נוספות כגון מגע, ניקש, בדיקות חיות וניידות. צילומי רנטגן אינטרא-אורלים יעילים על מנת להעריך את החבלה הדנטלית. במקרה שיש חשש לחבלה גם לאיברים נוספים חוץ מהשיניים , יש להפנות לחדר מיון.


טיפול
תוכנית טיפול צריכה לקחת בחשבון את הבריאות הסיסטמית של הילד, שלב ההתפתחות של השיניים, והיקף החבלה. יש לתעד את כל המידע לגבי אבחנה, טיפול והמלצות למעקב בתיק המטופל. 


לאחר חבלה במשנן הנשיר
מטרת הטיפול היא להבטיח את התפתחות המשנן הקבוע. לכן, במקרה שבו שורש השן הנשירה זז לכוון נבט השן הקבועה, יש להוציא את השן הנשירה. הסיכון לאיבוד מקום לאחר איבוד מוקדם של חותכת נשירה קדמית קטן, אלא אם איבוד השן התרחש לפני בקיעת הניב הנשיר, או במקרה שבו יש צפיפות במשנן. למרות זאת, ניתן לבנות מכשיר נשלף או קבוע לרצות את רצון ההורים מבחינה אסתטית או לשם טיפול בהפרעה בהגיית אותיות.

לאחר חבלה במשנן הנשיר, יש להסביר להורים את האפשרות של התפתחות זיהום במוך השן שנחבלה שעלול לפגוע בנבט השן הקבועה המתפתחת. אי לכך עליהם לעקוב אחרי התפתחות של sinus tract , שינויים בצבע כותרת השן, או רגישות למגע הגורמת לילד להימנע מלנגוס על השיניים הקדמיות. במקרים אלו יש להגיע לרופא השיניים לטיפול. גישה זאת תורמת להקטנה של הסיבוכים כתוצאה מהפרעה התפתחותית לנבט השן הקבועה. בנוסף, יש ליידע את ההורים ששן נשירה שזזה ממקומה בשל חבלה עלולה לגרום להפרעות התפתחותיות בנבט השן הקבועה כגון: היפופלזיה, היפוקלסיפיקציה, דילצרציה של כותרת/שורש, או הפרעה בבקיעה (מקום או עיתוי). הסיכון לפגיעה בנבט השן הקבועה גדול יותר בילד שהשן הקבועה עדיין לא סיימה את הסתיידותה.


לאחר חבלה במשנן הקבוע
יש לעקוב אחרי חיות המוך ובריאות העצם האלבאולרית. לאחר טיפול מיידי בשן שנחבלה, יש להמשיך לעקוב אחר השן שנחבלה הן מבחינה קלינית והן מבחינה רנטגנית להבטיח את בריאות השן ( שן אסיפטומתית, רגישות תקינה לשינויי טמפרטורה ולזרם חשמלי, המשך התפתחות השורש של שן צעירה, ללא תהליכים פרי אפיקלים). יש לבצע טיפול שורש בשן שנחבלה במקרים בהם מתפתח כאב ספונטני בשן, תובה לא תקינה לקור או לזרם חשמלי, הפסקה בהתפתחות השורש או בסגירת חוד השורש, או דלקת בעצם האלבאולרית.


לאחר שבר בכותרת השן
יש לשחזר את השן מבחינה אסטטית ולאפשר תפקוד רגיל של השן. יש תמיד לשקול הדבקה של שבר הכותרת לשן. על מנת לייצב שן לאחר לוקסציה, יש לשקול לבנות סד. סד גמיש עשוי לעזור בריפוי.

אפיוני הסד:
א. ניתן לבנות אותו בקלות ללא טראומה נוספת לשן
ב. הסד לא מפעיל כוחות על השן (פסיבי), אלא אם יש צורך בהפעלת כוחות אורתודנטיים.
ג. מאפשר תנועה פיזיולוגית
ד. לא מגרה את רקמת החניכיים
ה. לא מפריע לסגר
ו. מאפשר בדיקות חיות וגישה לביצוע טיפול שורש
ז. ניתן לנקות אותו בקלות
ח. ניתן להסירו בקלות

למטופל עם סד יש לתת את ההוראות הבאות:
א. יש לצרוך דיאטה רכה
ב. להימנע מלנשוך על השיניים הקשורות
ג. לשמור על היגיינה נאותה
ד. לבצע שטיפות פה עם כלורהקסידין
ה. להתקשר במקרה שהסד השתחרר או נפל.