pic_26.jpg

המלצות

כאן תוכלו למצוא המלצות, כתבות וסרטונים על בריאות השן
ובנושאים רבים נוספים הנוגעים לטיפולי שיניים לילדים

תזונה


תזונה הינה אחד מהגורמים המרכזיים בתהליך התפתחות עששת. שמירה על תזונה נכונה ועל מספר כללי אצבע, יכולה להפחית ואף למנוע התפתחות עששת. תזונה בריאה היא תזונה מאוזנת המספקת את כל אבות המזון אשר הילד זקוק להם כדי לגדול. תזונה מאוזנת כוללת פירות, ירקות, דגנים, חלבונים. כאשר התזונה עשירה בפחמימות מסוימות כמו סוכרים ועמילנים הדבר יכול להעלות את הסיכון להתפתחות עששת אצל הילד. כללי אצבע: יש לבדוק באיזו תכיפות נצרכים מזונות עם סוכרים או עמילנים. מזונות עמילניים כוללים לחם, קרקרים, פסטה וחטיפים כמו בייגלה ותפוצ'יפס. מזונות עשירים בסוכר הם לא רק סוכריות וממתקים. סוכרים יכולים להסתתר במזונות נוספים כגון פירות ומוצרי חלב. סוכר נמצא גם במגוון מזונות מעובדים כמו חמאת בוטנים, ריבה, קטשופ ורטבים אחרים. בזמן הארוחה בטוח לאכול מזון המכיל סוכר או עמילן, בניגוד לנשנוש בין הארוחות. מזונות דביקים כמו טופי או פירות יבשים לא נשטפים בקלות מהשיניים על ידי הרוק או על ידי מים ולכן בעלי פוטנציאל לגרום לעששת ביתר קלות מאשר מזונות שנשטפים בקלות ובמהירות מהשיניים. בילדים שטרם אוכלים מזונות מוצקים אין להניק עד להירדמות או להשכיב לישון עם בקבוק המכיל חלב, ת.מ.ל, מיץ או משקה ממותק כלשהו. בזמן השינה כל נוזל שלא נבלע מזין את החיידקים שבפה והם מיצרים בעזרתו חומצה שפוגעת בשיניים. יש להשכיב ילד לישון עם מוצץ בלבד או בקבוק מים. המלצות – אל תקנו באופן קבוע דברי מתיקה וחטיפים. שמרו אותם לאירועים מיוחדים. הגבילו את מספר הפעמים ביום בהם מנשנשים ובחרו נשנושים מזינים. ספקו תזונה מאוזנת ושמרו מזונות עשירים בסוכר ובעמילנים לזמן הארוחה. אל תשכיבו את הילד הצעיר לישון עם בקבוק חלב, ת.מ.ל או מיץ. אם הילד שלך שותה סודה או אוכל מסטיק – בחרו כאלה ללא סוכר.




פלואוריד


פלואוריד הוא תרכובת המכילה פלואור, יסוד טבעי. שימוש בפלואוריד במנות קטנות על בסיס יום יומי יכול למנוע עששת. באזורים בהם אין פלואוריד באופן טבעי, יש להוסיף פלואוריד למים. מחקרים מראים כי הפלרת מים הורידה רמות עששת ב50% – כלומר, פחות ילדים גדלים עם עששת. ניתן למצוא פלואוריד כמרכיב פעיל בתכשירים דנטלים רבים כגון משחות שיניים, שטיפות מי פה, ג'לים ולכות פלואוריד. במחקר שנערך בישראל בשנים 2011-2012 נמצא קשר מובהק וחזק בין הפלרת מים ורמת עששת נמוכה. באזורים מופלרים יותר ילדים היו ללא עששת. פלואוריד מעכב יציאת מינרלים מאמייל השן ומעודד רמינרליזציה – כניסה בחזרה של מינרלים לאמייל וחיזוקו, באזורים בהם החלה עששת. פלואוריד גם משפיע על החיידקים שגורמים לעששת, ומונע התקפת חומציות על השן שמובילה לעששת. הסיכון לעששת מופחת עוד יותר אם פלואוריד משולב בתזונה נכונה ושמירה על היגיינה אוראלית. שימוש בפלואוריד למניעה ולשליטה על עששת הוכח כיעיל וכבטוח. עם זאת, מוצרים המכילים פלואוריד צריכים להיות מאוחסנים מחוץ להישג ידם של ילדים צעירים. פלואוריד בעודף יכול לגרום לפלואורוזיס (פגיעה באמייל של השיניים הקבועות). לרוב הפלואוריזיס הוא בדרגה קלה ומתבטא בכתמים זעירים לבנים על השיניים ולרוב אינו נראה לעין. בצריכה גבוהה מאד של פלואוריד תתכן פגיעה חמורה יותר בשיניים קבועות. ניתן לבצע הנחת פלואוריד מקומי על ידי איש מקצוע (רופא שיניים או שיננית) במרפאת השיניים. פלואוריד מקומי מגיע במספר צורות – ג'ל או קצף ששמים במגש קטן שנכנס לפה ומוחזק כנגד השיניים, או לכת פלואוריד שמורחים על השיניים. לכת הפלואוריד יעילה במיוחד במתרפאים צעירים או במתרפאים בעלי צרכים מיוחדים שמתקשים עם מגשי הפלואוריד. פלואוריד מקומי יעיל במיוחד אצל מי שנמצא בסיכון גבוה לעששת – גורמי סיכון כוללים היסטוריה של עששת קודמת, דיאטה עשירה בסוכרים או פחמימות, מכשור אורתודונטי על השיניים ומצבים רפואיים מסויימים כגון יובש פה.




מניעה


רפואת שיניים מונעת כוללת הדרכה להיגיינה אוראלית – צחצוח, חוט דנטלי – הדרכה לשימוש פלואוריד והנחת פלואוריד במרפאה, הסבר על הרגלים אוראלים, הרגלי תזונה, הדרכה למעורבות הורית, וגם איטומי חריצים, אורתודונטיה בטיחות בספורט. מדוע רפואת שיניים מניעתית חשובה? משמעותה – חיוך בריא. ילדים עם פיות בריאים לועסים ביתר קלות, לומדים לדבר מהר יותר וברור יותר. יש להם סיכוי טוב יותר לבריאות כללית טובה יותר משום שמחלה בפה יכולה לסכן את שאר הגוף. פה בריא נותן לילד ביטחון במראה שלו. בנוסף רפואת שיניים מניעתית משמעותה פחות הוצאות ופחות טיפולים לילד. יש להתחיל כבר מבקיעת השן הראשונה. יש ללכת לרופא השיניים לאחר בקיעת השן הראשונה או עד גיל שנה. רופא השיניים יסביר כיצד לשמור על בריאות הפה של התינוק. ככל שהביקור מתבצע מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי למניעת מחלה ולשמירה על חיוך בריא ללא עששת. רופא השיניים יסביר להורים כיצד לנקות את שיניי הילד, הנחיות לגבי תזונה והמלצות לגבי פלואוריד. על ידי יישום הנחיות הרופא ניתן לשמור על שיני הילד ולהעניק לו הרגלים נכונים לחיים. רופא השיניים מבצע ניקוי שיניים וטיפולי פלואוריד כחלק מתוכנית המניעה. בנוסף, איטומי חריצים יכולים למנוע עששת, סד לשיניים יכול להגן מפציעות ספורט, וניתן לאבחן בעיות אורתודונטיות בגיל מוקדם.




צחצוח


יש לצחצח פעמיים ביום – אחרי ארוחת הבוקר ולפני השינה. מחקרים מראים עליונות בצחצוח פעמיים ביום לעומת צחצוח רק פעם אחת. על ההורה לשים את המשחה עבור הילד על מנת למנוע שימוש בכמות משחה גדולה מידי ובליעה. על פי הספרות הרפואית העדכנית ביותר מברשות שיניים חשמליות נטענות (ללא סוללות) נמצאו יעילות יותר ממברשות ידניות הן בהסרת רובד והן בהפחתת דלקות חניכיים בילדים ובמבוגרים. מברשות שיניים חשמליות נטענות בטכנולוגית OR-Oscillation Rotation, הראו פי 2 הסרת פלאק בילדים ואף נמצאו בשורת מחקרים בטוחות לשיניים ולחניכיים וניתנות לשימוש החל מגיל 3. קיימת חשיבות גדולה לביצוע הצחצוח ע"י מבוגר אחראי ולא ע"י הילד לבדו. מומלץ לצחצח לילד את השיניים עד גיל 7. על ההורים להמשיך ולצחצח את שיני הילד עד שיש לילד מיומנות מספיק טובה לצחצח שיניים לבד באופן יעיל ואיכותי. יש להשתמש במשחת שיניים עם פלואוריד לפי גיל הילד – לפי המלצות משרד הבריאות, עד גיל שנתיים הצחצוח מתבצע ללא משחה או עם משחה ללא פלואוריד. בגילאי 2-6 יש לשים משחה בגודל גרגר אפונה (500-900PPM פלואוריד). מעל גיל 6 ניתן להשתמש במשחת שיניים למבוגרים (1000-1500PPM).




ביקורים במרפאה


ה-AAPD (האיגוד האמריקאי לרפואת שיניים לילדים) ממליץ על בדיקת שיניים לפחות פעמיים בשנה עבור רוב הילדים. יש ילדים שצריכים תכיפות גבוהה יותר בגלל נטייה לעששת או היגיינה אוראלית גרועה. ביקורים שגרתיים עוזרים לילד להישאר ללא חורים בשיניים. ניקוי שיניים מסיר שאריות לכלוך שמצטבר על השיניים וגורם לדלקת חניכיים ועששת. טיפולי פלואוריד מחדשים את תכולת הפלואוריד באמייל, מחזקים את השיניים ומונעים עששת. הנחיות להיגיינה אוראלית משפרות את יכולת הצחצוח של הילד ואת היכולת שלו לעבוד עם חוט דנטלי, מה שמוביל לכך שיהיו שיניים וחניכיים בריאות יותר. מעבר לכך, עששת אינה הסיבה היחידה להגיע לביקור במרפאה. רופא השיניים לילדים מספק הערכה מתמשכת למצב בריאות הפה של הילד – האם הילד צריך תוספת פלואוריד, איטומי חריצים או שינוי בתזונה. רופא השיניים גם יכול לזהות בעיות אורתודונטיות בשלב מוקדם ולהפנות לטיפול מתאים. בבדיקה תקופתית הרופא עובר על ההיסטוריה הרפואית והדנטלית, עורך בדיקה לשיניים, רקמות רכות ולסתות. ניתן לבצע ניקוי של השיניים ומריחת פלואוריד במידת הצורך. ההסבר על השיניים ובריאותן יהיה בגובה העיניים של הילד על מנת לגרום לילד לקחת אחריות ולרצות לשמור על חיוך בריא. צילומי רנטגן יבוצעו על פי ההנחיות רק כאשר יש צורך בהם, למשל על מנת לאבחן עששת. איך אפשר לעזור לילד לשמור על השיניים? 1. להיזהר מנשנוש לעיתים קרובות. 2. לצחצח ביעילות פעמיים ביום עם פלואוריד. 3. מומלץ לנקות עם חוט דנטלי פעם ביום. 4. איטומי חריצים כאשר נדרש. 5. בדיקות שגרתיות אצל רופא השיניים 6. חשיפה מספקת לפלואוריד –מוצרים המכילים פלואוריד (משחות שיניים, שטיפות מי פה) או תוספי פלואוריד.




צילומי רנטגן


הצורך בצילומים משתנה בין ילד לילד. צילומים מתבצעים רק לאחר בדיקה ורק אם יכולים לספק מידע שלא מתקבל מבדיקה קלינית בלבד. באופן כללי, ילדים צריכים צילומי רנטגן בתכיפות גבוהה יותר מאשר מבוגרים. הפה גדל ומשתנה במהירות והם יותר מועדים לעששת. לילדים בסיכון גבוה האיגוד האמריקאי לרפואת שיניים לילדים ממליץ על צילומי נשך כל 6 חודשים לאיתור עששת שמתפתחת בנקודות המגע בין השיניים. ילדים בסיכון נמוך לעששת צריכים צילומים בתדירות נמוכה יותר. צילומי רנטגן משמשים לגילוי עששת אך לא רק. באמצעות צילומי רנטגן ניתן להעריך מצב של שן בוקעת, מחלה בעצם, מצב אחרי חבלה, או לתכנן טיפול אורתודונטי. צילומים מאפשרים לרופא השיניים לאבחן ולטפל במצבים שלא ניתן לאבחן אותם בזמן בדיקה קלינית. גילוי מוקדם של בעיה דנטלית מאפשר טיפול מוקדם, קל יותר וזול יותר.
בטיחות צילומי רנטגן – רופאי השיניים פועלים לצמצם את כמות הקרינה והקרינה המתקבלת מצילום שיניים היא מאד קטנה. החשיפה לקרינת רנטגן מצילום שיניים יוצרת סיכון קטן יותר מאשר בעיות שיניים לא מאותרות ולא מטופלות. משתמשים בסינרים ומגן צוואר מעופרת על מנת להגן על הילד, מכשירי הרנטגן מגבילים את קרני הרנטגן לאזור המוקרן בלבד. שימוש בצילומים דיגיטלים או בצילומים "מהירים" מבטיח חשיפה מינימלית של הילד לקרינה.




איטומי חריצים


איטומי חריצים מגינים על משטח מחורץ או בעל שקעים וחרירים על השן. משטחים כאלה נמצאים בעיקר במשטחים הלעיסים של השיניים האחוריות (הטוחנות) בהם נמצאים מירב מוקדי העששת בילדים. לעיתים קשה עד בלתי אפשרי לנקות את החריצים והשקעים שבחלק מהשיניים. אוכל וחיידקים מצטברים במקומות אלה ומעלים את הסיכון להיווצרות עששת. האיטומים לא מאפשרים לשאריות מזון ולחיידקים להצטבר בחריצים ובכך מפחיתים את הסיכון לעששת. מחקרים מראים כי איטומים יכולים לשרוד למשך שנים רבות אם מטופלים כראוי. בילדים בעלי היגיינה טובה אשר לא נושכים על חפצים קשים האיטומים יחזיקו לאורך זמן. האיטומים נבדקים בכל ביקורת תקופתית ואיטום חדש מבוצע לפי הצורך. ביצוע איטום היא פעולה קלה וקצרה. מנקים את השן, שמים עליה חומר שמכין אותה ואז מיבשים. חומר האיטום מונח על השן היבשה ומוקשה עם אור מיוחד. ניתן לאכול מיד לאחר הטיפול. לרוב מבצעים איטומים בטוחנות הראשונות והשניות הקבועות הבוקעות סביב גיל 6 ו12. אבל כל שן בה יש חרירים וחריצים עמוקים ניתן לאטום. יש להתחשב גם ברמת הסיכון האישית של המטופל לפתח עששת. חושב לזכור כי גם כאשר יש איטומים יש להקפיד על צחצוח השיניים ועבודה עם חוט דנטלי.




מציצת אצבע או מוצץ


הרגל מציצה הוא תקין לחלוטין עבור תינוקות וילדים צעירים. הוא מספק ביטחון, ומשמש דרך מגע למידה על העולם מסביב. תינוקות מתחילים למצוץ אצבעות עוד בטרם הם נולדים. השפעת ההרגלים על הלסתות והשיניים – רוב הילדים מפסיקים למצוץ מוצץ או אצבע בין גיל 2-4. חלק מהילדים ממשיכים לאורך תקופה ממושכת. בילדים אלו השיניים העליונות יכולות להיות מוטות כלפי חוץ. הדבר יכול להשפיע על המנשך של הילד – מנשך קדמי פתוח – וגם על צורת גדילת הלסת. התערבות מומלצת בילדים מעל גיל 3. יש ילדים שמפסיקים את הרגל המציצה לבד, אבל ישנם ילדים שצריכים עזרה של ההורים ורופא השיניים. הרופא יכול להסביר לילד את השפעת המוצץ על השיניים והלסת. בעזרת תמיכת ההורים ניתן להפסיק את ההרגל. חשוב לדעת – אצבע ומוצץ משפיעים על השיניים והלסתות אותו הדבר אבל יותר קל להפסיק למצוץ מוצץ מאשר אצבע.




תינוקות ופעוטות במרפאת השיניים


"ביקור ראשון ביום ההולדת הראשון". יש לבקר במרפאת השיניים כאשר השן הראשונה בוקעת, לרוב בין 6-12 חודשים. ביקור זה יבסס קשר בין הילד לרופא ולמרפאת השיניים (dental home). בדיקה מוקדמת ומניעה יגנו על שיניי הילד בהווה ובעתיד. למה כל כך מוקדם? אילו בעיות יכולות להיות לתינוק? הסיבה החשובה ביותר היא להתחיל במניעה ובהדרכה. בעיות שיניים יכולות להתחיל מוקדם – למשל ECC (early childhood caries) (ידועה גם כעששת הבקבוק או כעששת דוהרת). ברגע שתזונת התינוק כוללת מזון כלשהו מלבד חלב אם שיניים שבקעו יכולות להיות בסיכון לעששת. ככל שהביקור מוקדם יותר כך הסיכוי למנוע בעיות גדול יותר. ילדים עם שיניים בריאות לועסים ביתר קלות ומחייכים בביטחון. איך אפשר למנוע עששת כתוצאה מהנקה או מבקבוק? יש להימנע מהנקה חופשית לפי רצון הילד לאחר בקיעת השיניים הראשונות והכנסת מזונות נוספים מלבד הנקה. אין להרדים ילד תוך הנקה או עם בקבוק המכיל שתיה למעט מים. אין לשתות מיץ מבקבוק. מיצי פירות צריכים להינתן מכוס ורק בזמן ארוחה. מומלץ לגמול ילדים מבקבוק בגיל 12-14 חודשים ולעבור לשתייה מכוס / כוס אימון . מתי צריך להתחיל לנקות את שיני הילד? כמה שיותר מוקדם! לאחר הלידה יש לנקות את החניכיים של התינוק עם בד רטוב או מברשת תינוקות. ברגע שהשיניים מתחילות לבקוע יש להתחיל לצחצח פעמיים ביום בעזרת מברשת שיניים מתאימה בגודל. בגיל 2-6 יש להוסיף משחה עם פלואוריד (500-900PPM), בגודל אפונה. יש לצחצח או לעזור בצחצוח של שיני הילד. לילד אין את היכולת לצחצח שיניים בצורה יעילה בעצמו. הקלה על הבקיעה – בעזרת נשכן, כפית קרה או בד רטוב קר. ניתן לעסות את החניכיים באצבע נקייה.




טשטוש (סדציה)


מטרת הטשטוש היא להשפיע על התנהגות הילד בזמן הטיפול. בטשטוש נעשה שימוש בתרופות על מנת לקבל שיתוף פעולה והפחתת חרדה או חוסר נוחות הקשורות בטיפול שיניים. תרופות טשטוש גורמות לרוב הילדים להיות נינוחים ומעט מטושטשים. בניגוד להרדמה כללית, טשטוש לא אמור לגרום למטופל להיות במצב של חוסר הכרה או חוסר תגובה. טשטוש מיועד לילדים שיש להם רמת חרדה שמונעת מהם להיות מסוגלים להתמודד עם הטיפול, לילדים מאד צעירים שעדיין לא יודעים לשתף פעולה או לילדים אשר צריכים טיפולים נרחבים. טשטוש יכול להיות יעיל גם בילדים בעלי צרכים מיוחדים. הטשטוש מאפשר לילד לעבור טיפול שיניים ושומר על בטחונו בזמן טיפול השיניים. הוא מאפשר לילד להתמודד טוב יותר עם הטיפול ומונע פגיעה בילד בגלל תנועות לא נשלטות. הטשטוש מקדם סביבה טובה יותר למתן טיפול שיניים. מספר תרופות משמשות בטשטוש לפי מצב בריאות הילד, רמת החרדה וטיפול השיניים לו הוא זקוק. טשטוש הוא טיפול בטוח כאשר מבוצע על ידי רופא שיניים מומחה לילדים אשר מבצע את הטשטוש על פי ההנחיות. הנחיות לפני הטיפול – חשוב לשדר לילד ביטחון – ילדים חשים חרדה מהוריהם והדבר גורם להם להיות עוד יותר חסרי ביטחון. יש לידע את הרופא בכל מקרה של מחלה של הילד, תרופות שהוא לוקח או אם הילד מרגיש לא טוב לפני הטיפול. הנחיות צום ביום הטיפול ניתנות על ידי הרופא ויש לעקוב אחריהן בקפדנות. הנחיות לאחר הטיפול – הילד משוחרר מהמרפאה כאשר הוא יציב, מתקשר ומוכן ללכת. כל ילד מתאושש מהטשטוש בקצב אחר ולכן יש להישאר במרפאה עד שההשפעות הן מינימליות. בבית יש להשאיר את הילד בהשגחה עד התאוששות מלאה. הנחיות לגבי תזונה ופעילות גופנית ביום הטיפול ינתנו על ידי הרופא עצמו.




גז צחוק (נייטרוס אוקסיד)


רוב הילדים רגועים ובעלי ביטחון במרפאת השיניים. רופא שיניים מומחה לילדים עבר הכשרה נוספת לטיפול בילדים ובמתבגרים, הצוות במרפאת השיניים לילדים מורגל לעבוד עם ילדים ובחר לעבוד איתם בגלל שהוא נהנה לעבוד עם ילדים ולטפל בהם. עם זאת, ישנם ילדים שמרגישים חרדה לפני או במהלך טיפול. לעיתים הילד צריך אמצעי נוסף מעבר לטיפול עדין ותומך. גז צחוק הינו אמצעי יעיל ובטוח לשימוש להרגעת הילד, מאפשר הורדת הפחדים והגברת יכולת התקשורת עם הילד. בנוסף הוא משפיע לטובה על ילדים בעלי רפלקס הקאה מוגבר. מה זה גז צחוק? גז צחוק (נייטרוס אוקסיד) הינו גז שניתן למטופל בשילוב עם חמצן. מסיכה על האף של המטופל מספקת את גז הצחוק שנשאף לריאות ומשפיע על המטופל תוך כדי נשימה רגילה. בסוף הטיפול ההשפעה פגה לאחר מספר נשימות של חמצן בלבד ואין לו השפעה שארית לאחר מכן.
בזמן השימוש בגז הצחוק הילד יריח לעיתים ריח קל מתוק וירגיש טוב ונינוח. בגלל שהגז משרה תחושת אופוריה וסחרחורת קלה הוא נקרא גז צחוק. ילדים לרוב מדווחים על תחושת חולמנות ועל עקצוצים בידיים וברגליים. הוא מעלה את הסף לכאב וגורם לזמן לעבור מהר יותר. אם הילד מודאג מתחושת הטיפול, המראות או הקולות הטיפול יכול לעבור טוב יותר בעזרת גז הצחוק. גז הצחוק מאד בטוח ונחשב לשיטת ההרגעה הבטוחה ביותר ברפואת השיניים. יש לו השפעה מהירה, הוא הפיך, ניתן לתת אותו במינונים שונים ואינו גורם לתגובה אלרגית. הילד נותר בהכרה מלאה – כל הרפלקסים שלו נשמרים – והוא מסוגל לענות על כל שאלה או בקשה. ניתן להשתמש בגז הצחוק בשילוב עם תרופות מטשטשות אחרות. לפני טיפול עם גז צחוק מומלץ לא לאכול ארוחה כבדה – כדאי לאכול מעט כשעתיים לפני הטיפול משום שלעיתים גז הצחוק גורם לבחילה או הקאה על קיבה מלאה. יש לעדכן את הרופא המטפל על בעיות נשימה מהאף. גז הצחוק לא משפיע על כל הילדים – כל ילד שונה וכל טיפול מותאם לילד שמקבל אותו. גז צחוק לא יתאים לילד בעל חרדה עמוקה, לילד שלא יכול לנשום מהאף או לילד שלא מוכן לשים מסיכה על האף.




הרדמה כללית


הרדמה כללית הינה מצב נשלט של חוסר הכרה שלא מאפשר תנועה וחוסר נוחות בזמן טיפול השיניים. למי מיועדת הרדמה כללית? לילדים הצריכים טיפול נרחב ולא משתפים פעולה, מפחדים או חרדים מאד, לילדים צעירים מאד שלא יכולים להתמודד עם טיפול שיניים ולשתף פעולה או לילדים עם צרכים מיוחדים או מורכבות רפואית שלא מאפשרת לטפל בהם באופן "רגיל" על הכיסא. האם הרדמה כללית בטוחה? למרות שקיים סיכון בהרדמה מלאה ניתן להרדים בצורה בטוחה ויעילה כאשר מתבצע על ידי מרדים מיומן ובעזרת כל הציוד הנדרש לקיום הרדמה מלאה בטוחה. מהן ההנחיות שקשורות להרדמה כללית? על הילד לחוש בטוב ולהיות ללא חום, יש להקפיד על הנחיות הצום – אוכל ונוזלים. לאחר הטיפול הילד ישוחרר רק לאחר שיציב וערני. לרוב ביום של ההרדמה הילדים נוטים לחוש עייפות ויש להישאר איתם בבית להשגחה עד ליום המחרת.





כתבות ופרסומים בתקשורת

pic_4.png